רק אתמול נולד לכם עולל קטן וחייכן שידע רק לאכול, לישון ולבכות. לא הספקתם למצמץ והתינוק הפך לילד שובב ופיקח שעכשיו גם יודע לשחק במכוניות צעצוע ולטפס על המתקנים שבפארק השכונתי וחושב שבנות זה ממש איכס. והנה כהרף עין הפך הילד לנער, בנות הפכו לחלק מרכזי בחייו ואה...כן... הגיע הזמן לחשוב על בר המצווה. איזה טקס אתם מעוניינים לערוך? מהו רצון הנער? האם רצונותיכם מתנגשים זה בזה? מאיפה בכלל מתחילים את הסיפור הזה? ורגע, - למה רק לבנים זה מגיע?

כלים
אל"מ (מיל') שי בלוססקי, סטודנט שנה רביעית לרבנות רפורמית, ממליץ על שיתוף המשפחה כולה בהכנות לאירוע המשמעותי, בסגנון "חנוך לנער/ה על-פי דרכו/ה"...ודרככם: "בר ובת המצווה הינו אירוע המציין את מעבר הילדים שלנו מעולם הילדות לעולם הבגרות. בגיל זה הם מתחילים לקבל את האחריות למעשיהם ולנו ההורים הזכות והחובה ללוות ולהדריך אותם בדרכם העצמאית, ובמקביל, לאפשר להם את העצמאות הזו. הכבוד לעמוד מול ספר התורה ולהשמיע בפני ההמון את אשר נלמד אינו נחלתם של בנים בלבד. גם לבנות ישראל יש להעניק את הזכות להנציח את הרגע הנפלא הזה. אולם, לצער כולנו, לא כל בית כנסת יאפשר לבת המצווה לקיים זכות זו ועלול לדחות על הסף את בקשתכם לערוך בו את הטקס".

קודם כל - בואו נדבר על זה: לפני שיוצאים לדרך, קיימו ישיבת צוות משפחתית שלכם, ההורים, עם ילדכם המגיע אוטוטו לגיל מצוות. סיעור מוחות זה צריך להתקיים במלאת 12.5 שנים לנער, כחצי שנה לפני מועד האירוע עליו תחליטו בהמשך, והוא מהווה את אבן הפינה של כל הפרויקט. במפגש זה, אתם, יחד עם ילדכם, מחליטים על האופי המיוחד של היום החגיגי והמרגש ויוצקים לתוכו את התכנים המתאימים לאופי הנער והמשפחה. במסגרת ההחלטות החשובות שכדאי לתת עליהן את הדעת בשלב הזה, עולות מספר שאלות חשובות: מה אתם, ההורים, רוצים? ולמה? במה מעוניין חתן (או כלת) השמחה? איפה עובר שביל הביניים בין הגישות? האם חווית בר המצווה צריכה להיות משפחתית, או שמא אישית של הנער? האם אתם מעוניינים לערוך טקס דתי? האם חשוב לכם לצאת מטקס בר המצווה עם ערך מוסף?

קבלת החלטות: במידה והחלטתם לוותר על הטקס הדתי ולקיים רק מסיבה – מצוין. כל שנותר הוא לקבוע מראש את מיקום האירוע, לדאוג לקייטרינג, די-ג'יי, צלם, מוזמנים, בגדי חג והרבה מצב רוח טוב.

במידה והגעתם לכלל החלטה לפיה טקס דתי הינו בעל-ערך עבורכם ועבור הנער, כאירוע שיהווה חיבור בינו לבין זהותו היהודית ויעניק לו ערך מוסף מעבר לעוד יום הולדת כייפי, עליכם להחליט על אופי הריטואל היהודי – האם יהיה זה טקס שמרני-אורתודוקסי או שמא ליברלי-רפורמי? לאיזו מסגרת יתחבר הנער יותר? איזו בחירה תהיה זו שתעניק לו את החוויה המשמעותית והטובה ביותר, אותה יוכל לקחת עמו הלאה ולהקנות לילדיו כאשר אלה יגיעו לגיל מצוות?

מתכוננים: את ההודעה לבית הכנסת, על כוונתכם לערוך בו טקס בר מצווה יש למסור כ-3-4 חודשים מראש. זהו גם הזמן לבחור את הרב אשר ילמד את ילדכם. בררו מיהו הרב, מהן ההמלצות לגביו, האם התכנים המועברים בשיעורים הינם "יבשים" או מועברים בצורה מעניינת התורמת לחיבור הנער עם זהותו היהודית? חשוב מאוד לוודא גם איפה יתקיימו השיעורים, באיזו תדירות, באיזו שעה של היום, האם השעות בהן יכול הרב לקיים את המפגשים הינן גמישות? איך הילד מרגיש בנוכחות הרב? היו ערניים ובררו הכל לפרטי פרטים – במציאות של ימנו אסור לקחת סיכונים, גם אם מדובר באנשי-דת.

במקביל לבחירת הרב עליכם להחליט האם ברצונכם לקחת חלק באותם שיעורים, האם זה אפשרי מבחינת הרב (ואם לא, אז למה בעצם?), ואולי אף לחפש מלמד שילמד גם אתכם, ההורים. קחו בחשבון כי הלימוד לקראת עלייה לתורה נמשך כ-3 חודשים, כאשר מתקיימים בדרך כלל 2 שיעורים בשבוע של 45 דקות כל אחד.

חשוב מאד שתדעו כי הרב המלמד לקראת בר המצווה אינו חייב להיות הרב אשר יערוך לבסוף את הטקס בבית הכנסת.

לומדים ומחכימים: במהלך הלימודים ילמד הנער (ואולי גם ההורים) את המפטיר שהינו החלק האחרון של פרשת השבוע ואת ההפטרה אשר הינה קטע מתוך ספרי הנביאים אותה קוראים מיד לאחר קריאת פרשת השבוע ותוכנה קשור לתוכן הפרשה. הנער יקרא או ישיר בעת טקס בר המצווה את המפטיר וההפטרה.

כמו כן ובהתבסס על מסגרת הטקס הדתי שנבחר, ילמד הילד על טעמי המקרא, זהותו היהודית, ואף יכתוב דרשה המתאימה ליום המיוחל, שתפקידה לתת לו את המקום והבמה להביע את דעותיו האישיות, כמתבגר, בנושאים החשובים לו ובהקשר לנושאים שעלו בהפטרה.

תשמישי קדושה: גם עולם תשמישי הקדושה צועד עם הזמן ואין צורך להיצמד לשבלונות המרובעות של טליתות בצבע לבן עם נגיעות תכלת.הידעתם כי טלית יכולה להיות מצוירת וצבעונית? קחו את הילד לקניות ואפשרו לו להיות מעורב באופן אישי בעיצוב הטלית שלו.

עוד דבר שחשוב לדעת הוא כי אינכם חייבים להוסיף על הוצאות בר המצווה ולרכוש תפילין באופן מיוחד. השתמשו בתפילין של הרב, או השאילו אותם ממכר לרגל האירוע. חבל על הוצאה שיכולה להגיע עד ל-4000 ₪, כאשר היחידה שבאמת תהנה מחברתם הינה המגירה האחורית בארון הבגדים...

" ובנימה אישית יותר, ליבי עם אותן נערות שרצו לעלות לתורה לרגל בת המצווה ונתקלו בחומת סירוב שוביניסטית ובלתי מוצדקת, אשר אין לה בסיס. אם ברצונכן לעלות לתורה ולהתחבר לזהותכן היהודית, תוכלו לעשות זאת עם כל רב או רבה רפורמיים ברחבי ישראל ובעולם ולהתחיל להתכונן ליום הגדול שלכן בהימלא לכן 11.5 שנים." אומר בלוססקי