ברמב"ם, מרכז רפואי שמורגל בתופעות ייחודיות בתחום הבריאות, נותחו שני אחים, אחמד ומריאנה עראידה, בני תשע ועשר מהכפר מר'אר שבגליל. השניים סבלו מתופעה רפואית זהה ונדירה: צניחת עפעפיים מולדת, דו-צדדית (בשתי העיניים), כשאחיהם הצעיר, בן השש, סובל גם הוא מצניחת עפעף בעין אחת

כלים
צניחת עפעפיים הינה לרוב תופעה המזוהה עם מבוגרים ונרכשת עם השנים בשל מספר סיבות: לרוב, עקב היחלשות האחיזה בשריר המרים את העפעף, אך גם עקב מחלת שרירים, מחלת עצבים ועוד. במקרים נדירים יותר, התופעה הינה מולדת ועל רקע גנטי והיא נגרמת בגלל פגם עוברי בהתפתחות השריר האחראי על פתיחת העין (לווטור). השלכותיה של התופעה הן תפקודיות ואסתטיות והיא מעיבה על איכות החיים של אלו הלוקים בה. מאחר והעפעף לא מתרומם, ישנה הפרעה משמעותית ביכולת לראות, מה שגורם לאנשים הסובלים מפטוזיס להרים את ראשם בכדי לראות טוב יותר ובשל כך נגרמים כאבי צוואר. בנוסף, אנשים אלו נראים ישנוניים כל היום, בשל העובדה שעיניהם עצומות למחצה. במקרה של ילדים עם צניחת עפעפיים מולדת, ממנה סובלים בני המשפחה ממר'אר, יכולה הבעיה להשפיע על התפתחות הראיה ולגרום לעין עצלה.

לדבריו של ד"ר ניר זיידר, רופא בכיר במחלקת עיניים ברמב"ם, מומחה בפלסטיקה של העין ומי שניתח את שני האחים, הוא מעולם לא טיפל בשני בני משפחה מדרגת קרבה כזו, הסובלים מהבעיה הזו, בפרק זמן כ"כ קצר: "אנו נתקלים בחולים מסוג זה אחת לחצי שנה. ישנם קרובי משפחה הסובלים מהבעיה, אך הם מטופלים בהפרשים של פרקי זמן ארוכים יותר, בעיקר משום שמדובר בבעיה האופיינית יותר למבוגרים ומתפתחת עם השנים".

הפיתרון לבעיה הוא כאמור ניתוח. ברוב המקרים ישנה פעילות מינימלית של שריר העפעף ואז ניתן לקצר אותו על מנת לאפשר לעפעף להתרומם. במקרה של האחים, לא היתה פעילות מספקת של השריר ולכן בוצעה בהם טכניקה ניתוחית נדירה יותר - הרמת העפעף על ידי קיבועו לשריר המרים את הגבה.

החיזוק התבצע בעזרת רקמה שנלקחה מהירך והושתלה מתחת לעור. לאחר מכן קובע העפעף לשריר המרים את הגבות. הניתוח בוצע בשת"פ עם ד"ר נביל גרייב מהמחלקה האורתופדית ב' ועם ד"ר אליוט יוסים, מנהל יחידת ההרדמה הנוירו-כירורגית ברמב"ם. טכניקה כירורגית זו, הנקראת "מתלה עפעפיים", תוך שימוש ברקמות הגוף, נחשבת לחלופה טובה יותר מאלו המערבות השתלת חומרים סינטטים העלולים להידחות ולגרום לזיהומים והיא בעלת יתרונות ברורים לעומת הטכניקות המסורתיות: קצרה יותר, פחות פולשנית ובעלת סיכויי החלמה מהירים וטובים יותר. ניתוחים מסוג זה מתבצעים ברמב"ם מזה חמש שנים ע"י ד"ר זיידר שהתמחה בטכניקה הזו במרכז הרפואי של אוניברסיטת 'ווירג'יניה' שבארה"ב. לדבריו של ד"ר זיידר, בתוך שמונה שעות בוצעו שני הניתוחים וכעת, זמן קצר לאחר ביצועם, חל שיפור ניכר במצבם של הילדים.