האגודה לצדק חלוקתי : לאור גל הפרסומים והמעצרים הקשורים לחשדות כבדים לשחיתות במקרקעין יש להשהות לאלתר את "רפורמת התכנון" ובנוסף לחקור לעומק את ההחלטות המעניקות לחברת יכין חק"ל הטבות מפליגות בשינוי שינוי ייעוד קרקעות חקלאיות

במהלך שנת 2009 התקבל חוק המהווה מהפכה חסרת תקדים במקרקעי ישראל, ומאפשר למעשה הפרטה גורפת של האדמה עליה אנו חיים. הפרטה זו, מאפשרת למינהל מקרקעי ישראל, מוסד לא שקוף, להעביר את השליטה בקרקעות לבעלות גורמים פרטים.

לאור הפרסומים אודות השחיתות במקרקעין אומרים באגודה לצדק חלוקתי כי יש להשהות לאלתר את יישום הרפורמה במקרקעי ישראל וזאת כיוון שהיא פותחת פתח נוסף לשחיתות ולמתן הטבות למקורבים ולחלקים חזקים בחברה. הפרטת קרקעות הינה מעשה בלתי הפיך וגם אם יתגלו בעתיד מעשי שחיתות, הרי שבדיעבד יהיה קשה מאוד ואף בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורנית. "לכך, מתווספת "הרפורמה במוסדות התכנון" המקודמת בימים אלו על ידי בנימין נתניהו, שגם היא תקל על מתן הטבות לבעלי הון. במקביל להשהיה יש לבחון מיהם האנשים שקידמו את המהלכים הללו במינהל או בגורמי הממשל האחרים ומה הקשר בינם לבין בעלי הון." אומרים באגודה לצדק חלוקתי, ומצביעים כדוגמה על פרשת יכין חק"ל.

מינהל מקרקעי ישראל, מר אולמרט במסגרת תפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל דאז, וגורמים בכירים נוספים במינהל, אפשרו לסמי שמעון ז"ל, בעלי חברת יכין חק"ל, לשנות ייעוד בקרקעות חקלאיות בין היתר באזור מרכז הארץ, על יסוד הבטחה שספק אם ניתנה, וכאשר בהתאם לחוות דעת פנימיות ההבטחה חסרת תוקף משפטי.

מספר החלטות שמועצת מקרקעי ישראל קיבלה בעבר, צפויות לאפשר לחברת יכין חק"ל ליהנות מהטבות כלכליות ניכרות כתוצאה משינוי יעוד של הקרקעות שברשותה וזאת כביכול על סמך קיומה של הבטחה שלטונית שניתנה בזמנו למר סמי שמעון ז"ל, בטרם רכישת יכין חק"ל.

עיון מעמיק במסמכים פנימיים ופרוטוקול דיון ישיבת מועצת מקרקעי ישראל, אשר הגיעו לאגודה לצדק חלוקתי, מעלה תמונה קודרת של התנהלות המעורבים בפרשה זו.

"ראשית, קיים ספק ניכר אם בכלל ניתנו הבטחות כלשהן. כך למשל, בא כוחו של מר שמעון, עו"ד וייסגלס טען במכתב למינהל, כי הפגישה שבמהלכה ניתנו ההבטחות למר סמי שמעון נערכה בתאריך ינואר 1992 ורק על בסיס הבטחות אלה הסכים מר סמי שמעון לרכוש את מניות יכין חק"ל. ברם מהמסמכים עולה, כי מר סמי שמעון רכש את המניות ארבעה חודשים לפני ההבטחות הנטענות ולפיכך טענת ההסתמכות אין לה, לכאורה, על מה לסמוך. דוגמא נוספת, היא מכתב הנחזה כחתום על ידי מנהל המינהל דאז, מר מיכאל ורדי, אשר במסגרתו מאשר כביכול מר ורדי חלק ההבטחות האמורות. מהמסמכים שהומצאו לאגודה, עולה כי מכתב זה: לא נכתב על נייר המכתבים של המינהל; אינו מצוי בתיק המינהל; מר ורדי ציין בשיחה עימו כי אינו זוכר את ההקשר שבו נכתב המכתב; מר ורדי ציין כי המכתב "נורא מפריע לו", ואין לו ספק כי לא הודפס ע"י המינהל. על הדברים המצוטטים על ידי מר ורדי חתום מנהל המינהל דאז מר יעקב אפרתי." אומרים באגודה לצדק חלוקתי.

"שנית, אף אם ניתנו כביכול הבטחות כלשהן, הרי קיימת תמימות דעים (בחוות הדעת המשפטיות) כי ההבטחות אינן מחייבות מבחינה משפטית, בין היתר, משום שניתנו בחוסר סמכות. לאור המידע האמור לעיל – אשר עמד כולו בפני מינהל מקרקעי ישראל ובפני מר אולמרט שכיהן בזמנים הרלוונטיים כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל - מתחדדת התמיהה, מדוע הוענקו הטבות על סמך ספק הבטחה (לשון המעטה) במקום להתמודד עם הטענה להבטחה שלטונית בערכאות משפטיות?

מפרוטוקול הדיון עולה כי מר אולמרט הפעיל לחץ ניכר על חברי מועצת מקרקעי ישראל, למען תאושר החלטה המעניקה לחברת יכין חק"ל הטבה עצומה במקרקעי הציבור. מר אולמרט סבר שיש להעניק את ההטבה על אף התנגדותם של חלק מחברי מועצת מקרקעי ישראל ועל אף שהוטח בפניו בישיבה כי החלטה זו חורגת מהחלטות אחרות שמועצת מקרקעי ישראל מקבלת במקרים דומים וזאת בטענה שהמינהל אינו בא נקי בפרשה זו. בנוסף, גם לאחר שהוחלט להעניק הטבות, לפנים משורת הדין, התנגד מר אולמרט באופן נחרץ, לדרישת חברי המועצה, כי יכין חק"ל תידרש לוותר על טענותיה הנוספות (בגין ההבטחות השלטוניות הנטענות על ידיה).

על אף התנגדותם של חלק מחברי המועצה, בסופו של יום ההחלטה עברה תוך הבטחה שתוקם ועדת חקירה/ ועדת ביקורת שתבחן את התנהלות המינהל בפרשה. אולם, מסקנותיה של ועדה זו לא גובשו עד היום." טוענים באגודה לצדק חלוקתי.