מרכז מסחרי בלתי חוקי בשטח של כ-6,000 מ"ר הוקם על אדמות מדינה ללא היתר כדין. בעקבות הליכים משפטיים התקבל פסק דין המחייב את המפעיל להפסיק את השימוש בסוף שנת 2015. בחלוף התקופה ניסה המפעיל לעכב את בצוע פסק הדין ואף להקים מרכז מסחרי חלופי סמוך ללא היתר, אך רשות מקרקעי ישראל עמדה על בצוע פסק הדין במועדו

לב השרון: מרכז מסחרי בלתי חוקי פונה בעקבות תביעה של רשות מקרקעי ישראל
לב השרון: מרכז מסחרי בלתי חוקי פונה בעקבות תביעה של רשות מקרקעי ישראל

המרכז המסחרי הבלתי חוקי, אשר בו שכנו מספר בתי עסק, הוקם במושב ניצני עוז שבמועצת לב השרון ע"י צרף יעקב, חבר אגודת ניצני עוז, על קרקע שנמסרה לאגודה החקלאית לשימוש חקלאי על ידי רשות מקרקעי ישראל. למרות זאת הקים יעקב צרף על הקרקע מרכז מסחרי גדול על בסיס מבנה של חממות חקלאיות, בו השכיר שטח לבעלי חנויות ואף הפעיל סופרמרקט על ידי חברה בבעלות רעייתו סמדר צרף.

מפקחי רשות מקרקעי ישראל, הפועלים לשמירה על קרקעות המדינה ברחבי הארץ, התריעו בפני צרף כי הוא מפר את החוזה ומבצע בקרקע שימוש חורג מייעודה, וכי אם לא יפנה את הקרקע יהיה חשוף לביטול החוזה ולתביעות כספיות. למרות האזהרות ופעולות האכיפה שננקטו נגדו, נמנע צרף מלפנות את המרכז המסחרי מהשטח ולהחזיר אותה לשימושה החוקי כקרקע חקלאית.

בעקבות זאת הגישה רשות מקרקעי ישראל, בשנת 2011, תביעה בה נדרש צרף לפנות את המרכז המסחרי מהשטח. פסק הדין חייב את צרף להפסיק את השימוש בסוף שנת 2015, בחלוף התקופה ביקש צרף לדחות את בצוע פסק הדין ונתקל בהתנגדות של רשות מקרקעי ישראל.

במקביל למהלכים אלו הסתבר כי נעשות הכנות להכשיר מבנה חקלאי אחר לשימוש הסופרמרקט. עם גילוי מידע זה מיהרה רשות מקרקעי ישראל בחודש ינואר 2016 לבקש מבית המשפט צו מניעה מידי לעצור את העבודות להכשרת המבנה, צו כזה התקבל מיד ועצר את הפעלת הסופרמרקט החדש במקום הסמוך.

משנוכח צרף כי רשות מקרקעי ישראל עומדת על קיום פסק הדין במלואו, נאלץ צרף להרוס בעצמו את המבנה המסחרי הפעיל, על מנת להימנע מתשלום עלויות הפינוי וביזוי החלטת בית המשפט, ואף נאלץ כאמור לוותר על הפעלת המבנה המסחרי הסמוך אותו התכוון להפעיל במקום המבנה הקודם אותו הרס לפי פסק הדין.

"במקרה זה יש מספר לא מבוטל של שוכרים שנפגעו מפעולותיו של צרף שהשכיר להם מבנה בלתי חוקי וככל הנראה לא יידע אותם על כך או על התביעה נגדו. משך שנים רבות גרף צרף כספים רבים שלא כדין הן מהשוכרים והן מהפעלת הסופרמרקט, והכל ללא אישור בעלי הקרקע, ועל כך הוא צפוי לשלם למדינה את מלוא הכספים שגרף על חשבון הציבור. מדובר בעבירות כלכליות – קרקע למסחר מקצים לציבור בתעריפים גבוהים הרבה יותר מאשר קרקע לחקלאות. לא ניתן להשתמש בקרקע בניגוד לייעוד לשמו הוקצתה, קל וחומר כאשר מדובר בהקצאה של קרקע חקלאית", אמר שי קרפ, סגן מנהל חטיבת השמירה ומנהל אגף מבצעים בחטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל.